Search
  • רעות דומיניץ

בלי הגדרות


כל חיי עסקתי בצורה כזו או אחרת בהגדרות. כשהייתי ילדה, רציתי להיות נהגת אוטובוס ולשחק כל היום במכשיר המגניב הזה, שמוציא אגורות ושקלים. כשגדלתי, רציתי להיות רקדנית מקצועית, אבל פציעה בברך גנזה במהרה את החלום. כשהייתי נערה מתבגרת, רציתי להיות זמרת-יוצרת והעברתי ימים ולילות בכתיבת שירים במחברות החומות שלי. אח"כ רציתי להיות שופטת, אח"כ סופרת, אח"כ מעצבת ספרונים לדיסקים. החלפתי חלומות בקצב מסחרר, רציתי לנסות הכל ולהיות הכל. הייתי קטנה אבל עם חלומות גדולים, אבל בקושי שיתפתי אחרים בהם; וכשכבר שיתפתי, לעגו לי ואמרו, "הנה, עוד חלום אחד לאוסף... עוד רגע הוא יימאס עליה והיא תעבור הלאה."

אבל אז התבגרתי.

והבנתי שהעובדה שהעולם לא יודע איך לעכל אותי ואת "שינויי הקריירה" התכופים שלי לא אמורה לעצור אותי מלהמשיך ולחלום עוד חלומות קטנים וגדולים והיא ממש לא תעצור אותי מלנסות ולהגשים אותם. וכך העברתי את שנות העשרים ו(קצת) משנות השלושים שלי, במעבר ממקצוע למקצוע, צוברת ניסיון, חוויות והרבה כישורים חדשים להמשך. אני מגישה בפניכם מקבץ מייצג של עבודות שונות ומשונות, שבהן עבדתי במהלך השנים, בתקווה שאולי הרשימה הרנדומלית הזו תעניק לכם השראה, לנסות ולהתנסות בתחומים שונים ואולי אף ללמוד, על הדרך, דבר או שניים על עצמכם.

כתבתי והקלטתי שירים מקוריים ועבדתי עם הרכבים שונים בארץ ובחו"ל.

- בת כמה הייתי? 17-19.

- מה למדתי? איך לערוך שירים בתוכנות הקלטה שונות, איך להפיק שירים (גם אם באופן בסיסי למדי), איך לכתוב ולהלחין שירים, איך לנגן בגיטרה, איך לעבוד עם אחרים על פרוייקטים יצירתיים, איך לשיר מבלי לזייף (הללויה!), איך לעבוד עם הרכבים אחרים בשלט-רחוק (שלום, ICQ!)

- מה לקחתי מהחוויה הזו? את היכולת להיות יצירתית גם בתחומים שהם לא "כוס התה" שלי; איך לא לוותר לעצמי ולנסות, בידיעה גמורה שאולי אני לא הבחורה הכי מוכשרת בתחום הזה, אבל אני בהחלט מכפרת על זה בהרבה תעוזה, השקעה ואמביציה.

- מה נשאר? הרבה מחברות מלאות בשירים והרבה סקיצות לא גמורות במחשב. אבל גם ידע בעריכת מוזיקה וכישורי כתיבה לא רעים בכלל (ואפילו די טובים).

הייתי מזכירה בעסק המשפחתי לתיקון צמיגים

- בת כמה הייתי? 15-18, 24-26.

- מה למדתי? איך לעבוד מול קהל לקוחות קשה וחסר-סבלנות, איך לעבוד בלחץ של עבודה ולתפקד ברמה גבוהה, איך לא להתרגש מצעקות (כן! הנפש העדינה שלי היתה צריכה להסתגל), איך לחשב סכומים בראש (הישג מרשים למישהי עם שלוש יחידות בגרות במתמטיקה!), איך להוציא קבלות, איך לתייק בזריזות, איך להיות יעילה עם הזמן שלי.

- מה לקחתי מהמשרה? המון! לדעת איך לעבוד עם לקוחות ולא להתרגש מכל דבר קטן.

- מה נשאר? פיזית, כלום. אבל יצאתי עם המון ידע מעשי ועם "ארגז כלים" שימושי למדי, להתמודד עם העולם שבחוץ. לא הייתי מוותרת על זה לעולם.

הייתי עוזרת אישית למנכ"ל בחברת הייטק קטנה

- בת כמה הייתי? 20.

- מה למדתי? איך לנהל כמה יומנים במקביל, איך לקבוע פגישות, איך להכין מצגות, איך לתאם עם משלוחים וספקים ועוד.

- מה לקחתי מהמשרה? את היכולת להיות פרודוקטיבית ולתכנן לא רק את היום שלי, אלא גם את הימים (והיומנים) של כמה אנשים אחרים.

- מה נשאר? ידיד-נפש אחד ויכולת מופלאה לעבוד עם יומנים ותזכורות.

הייתי עוזרת אישית למעצבת גרפית בסטודיו לעיצוב אירועים

- בת כמה הייתי? 22.

- מה למדתי? איך לעבוד עם תוכנות גרפיות, איך ליצור מיתוג ללקוח ולאירוע, איך לנהל צוות, איך לתכנן לוח-זמנים קפדני לאירוע גדול, איך להוציא לדפוס קבצים מורכבים, איך לאייר במחשב, איך לעבוד עם וואקום. למדתי גם איך לעבוד מול לקוחות וספקים מהארץ ומחו"ל, איך לייצג את החברה בחו"ל, איך לארגן נסיעת עבודה לחו"ל (נסעתי לשוויץ לבד, לעבוד עם הלקוח על האירוע). למדתי גם במה כרוך תהליך השילוח של חבילות מורכבות ועדינות ליעדים שונים ברחבי העולם, שזה היה אתגר כשלעצמו.

- מה לקחתי מהמשרה? במקביל לעבודתי בסטודיו, הלכתי ללמוד בצורה מסודרת לימודי תעודה בתחום של מבצעים גרפיים (קורס שארך כ-10 חודשים ובסופו קיבלתי תעודה מקצועית). דרך העבודה השוטפת בסטודיו, למדתי איך ליצור מוצרים בהתאמה אישית, איך למתג לקוח ואיך למתג אירוע, איך לחשוב באופן יצירתי באופן תדיר ואיך לתכנן את העבודה שני צעדים קדימה בכל פעם ולא לעבוד בגישה של "כיבוי שריפות" (שם, אגב, כיבינו לא מעט...)

- מה נשאר? הרבה זכרונות טובים של תקופה מיוחדת במינה, בה למדתי להיות עצמאית ולא לפחד להקשיב לעצמי ולאינטואיציה שלי.

הייתי עוזרת הפקה בסטודיו לאנימציה

- בת כמה הייתי? 23.

- מה למדתי? המשרה הראשונה ששילבה את כל היכולות מהמשרות הקודמות- ארגון יומנים, הכנת גרפיקות לדפוס, עבודה מול חברות שונות בארץ ובעולם (ביניהן דיסני!), עבודה עם ספקים שונים ועוד, עבודה תחת לחץ ועוד.

- מה לקחתי מהמשרה? לא הרבה, העבודה בסטודיו קטן לא היתה זרה לי, אבל החוויה עצמה, של עבודה בסטודיו לאנימציה, היתה חוויה טובה ומאוד מעניינת.

- מה נשאר? חברת-אמת אחת והרבה בדיחות-פנימיות של אנימטורים, שעד היום אני לא מבינה אפילו חצי.

הייתי מעצבת בעסק עצמאי לעיצוב אלבומים בעבודת יד.

- בת כמה הייתי? 26.

- מה למדתי? איך להיות בעלת עסק! איך לעבוד עם קבלות, איך למצוא לקוחות, איך לעצב אלבומים, איך לכרוך, איך לתפור, איך לצלם באופן אמנותי, איך לערוך תמונות יפות, איך לעטוף, איך למתג, איך לרכוש לקוחות-חוזרים, איך לשווק מפה לאוזן, איך לשווק אונליין ועוד.

- מה לקחתי מהמשרה? איך לא לפחד מכישלון, איך להאמין בעצמי גם כשאחרים לא מפרגנים, איך לעבוד קשה אך יעיל, איך לתת מעצמי הרבה אבל לא במחיר של שחיקה, איך לדעת לסגור עסק ולהישאר בחיים.

- מה נשאר? המון חומרי יצירה לא שימושיים בעליל (דפים מדוגמים של חתונות, מישהו)? :)

הייתי מעצבת גרפית ומאיירת בחברת סטארט-אפ קטנה (ומצליחה).

- בת כמה הייתי? 27.

- מה למדתי? חידדתי את כישורי האיור הדיגיטלי שלי, יצרתי המון מצגות-חברה מושקעות, למדתי מה זה לעבוד בצוות, למדתי איך לפרק את המשימות שלי לתתי-משימות כדי לעמוד ביעדים מאוד צפופים.

- מה לקחתי מהמשרה? את ההוויה של להיות חלק מסטארט-אפ קטן אך מצליח, עם המון אמביציות להתרחב ולהתקדם. היתה עבודה לחוצה ועמוסה, אבל גם מאוד מעניינת ומאוד מהנה.

- מה נשאר? יכולות איור (דיגיטלי) משופרות ויכולת הכנת מצגות ברמה גבוהה.

הייתי מנהלת מכירות חו"ל בסטודיו לתכשיטים

בת כמה הייתי? 29.

מה למדתי? איך לעבוד עם לקוחות מחו"ל, איך למצוא בוטיקים חדשים, איך לשמר בוטיקים קיימים, איך לעבוד בתנאי מכירה שונים (קונסיגנציה, למשל), איך לעבוד עם חברות שילוח בינלאומיות, איך להתנהל מול המכס, איך לארגן משלוחים גדולים, איך לעבוד מול לקוחות וספקים ולקשר ביניהם ובין העובדות במחלקת הייצור בסטודיו; איך ליצור קטלוג, איך לצלם ולערוך תמונות בצורה מקצועית (ספציפית לסטודיו ולמיתוג שלו), איך לייצג את המותג בתערוכה בחו"ל ועוד.

מה לקחתי מהמשרה? המון. איך לבנות ולנהל מותג בינלאומי, איך להיות אחראית על המכירות בחו"ל ואיך לעבוד עם אקסלים מורכבים ולהישאר שפויה.

מה נשאר? יכולת עבודה עם אקסלים ברמת מורכבות גבוהה, יכולת הבנה עמוקה של מה זה אומר להקים מותג בראייה בינלאומית.

הקמתי סטודיו חדש, למתנות בעבודת יד

בת כמה הייתי? 31.

מה למדתי? איך לבנות מותג חדש מאפס, איך לבנות לו שפה חזותית ברורה, איך לצלם אותו בצורה אמנותית, איך לשווק אותו בצורה שמתאימה לי; איך לחדש וליצור מוצרים חדשים בכל שבוע, איך ליצור קשר צמוד יותר עם קהל הלקוחות ועוד.

מה לקחתי מהמשרה? איך להאמין בעצמי ובכישורים שלי. איך לבנות למותג חזון מעבר לכאן ועכשיו, ע"י יצירה של תכנית שנתית מסועפת.

מה נשאר? ידע רחב במלאכות יד עתיקות, ידע בשיווק אונליין, ידע בצילום ועוד.

חזרתי להיות סטודנטית

בת כמה הייתי? 33.

מה למדתי? לקרוא כמויות גדולות של מאמרים וספרים באנגלית בלי קושי. לחשוב בצורה ביקורתית, לרכוש הבנה עמוקה בתהליכים חברתיים, תרבותיים, אמנותיים ופוליטיים בתקופות שונות ובמקומות שונים בעולם.

מה לקחתי מהלימודים? אני עדיין לומדת, רק בסמסטר השני של השנה הראשונה ויש עוד הרבה לפניי, מבחינה של לימודים. אבל כבר מעכשיו, אני יודעת, שהעובדה שהגעתי ללימודים צמאה לידע ומוכנה לספוג כל דבר, להתעמק כדי להבין, כמיטב יכולתי, בנושאים המגוונים שבהם הלימודים עוסקים, מאפשרת לי לחוות חווית למידה אקדמית עמוקה ורחבה.

מה נשאר? עוד הרבה מה ללמוד, אבל כבר עכשיו, אני מרגישה שלמדתי המון! נעים לומר, שהטוב עוד לפניי ואני מחכה לשיעורים חדשים ולנושאים חדשים, להיכנס לחיי ולהעשיר אותם.

אז מי אני?

אני רעות. אני אמנית. אני רעייה. אני אמא. אני אחות. אני בת. אני חברה. אני חברה-לשעבר... אני היסטוריונית-בהתהוות. אני סטודנטית. אני משוררת. אני אמנית נייר. אני אורגת. אני כותבת. אני בלוגרית (כבר יותר מעשור!). אני עורכת. אני יוצרת-תוכן. אני אמנית מגזרות נייר. אני כורכת. אני מתעדת אובססיבית. אני צלמת (ללא הכשרה מקצועית אמנם, אבל לימדתי את עצמי). אני רוקמת. אני יוצרת הדפסים. אני סורגת. אני ציירת. אני יוצרת קליגרפיה. אני מציירת בצבעי מים. אני בעלת מלאכה. אני יוצרת. אני אספנית. אני כותבת מכתבים. אני תולעת-ספרים. אני חנונית בכל נימי נפשי. ואני בהחלט המון "לשעברים"- אני מעצבת גרפית לשעבר. אני מאיירת לשעבר. אני מעצבת לשעבר. אני סקרפבוקרית לשעבר. אני מנהלת מכירות לשעבר. אני מנהלת פרוייקטים לשעבר. אני עוזרת הפקה לשעבר. אני עוזרת אישית לשעבר. אני בעלת-עסק לשעבר (פעמיים). אני זמרת-יוצרת לשעבר. אני רקדנית לשעבר (מחול מודרני ובלט). אני מתעמלת לשעבר (התעמלות קרקע). אני אתלטית לשעבר (קפיצה לרוחק). אני אצנית לשעבר (ריצות קצרות ומשוכות). אני אתאיסטית לשעבר. אני מאמינה לשעבר. אני בעלת-כלב לשעבר.

אז מי אני? אני לא באמת יודעת ולא באמת אכפת לי. אני לא צריכה את ההגדרות האלו יותר.

אני פשוט... אני. וזה ממש בסדר.

~ רעות ~

תמונה ראשית: Tal Shemi

#חיים #מחשבות #תחביבים #אמנות #מחשבותעלהחיים #עצמאות #משפחה #חייםפרודוקטיביים #פרודוקטיביות #עבודה #יצירתיות

86 views

כל התמונות, האיורים, הטקסטים והעיצובים שייכים לרעות דומיניץ ואין לעשות בהם כל שימוש. עיצוב האתר: רעות דומיניץ. כל הזכויות שמורות 2020.