Search
  • רעות דומיניץ

קצת בכל יום


כבר הלכת וקנית מחברת יפה.

כבר לקחת עט ורשמת בה את המשימות שלך לשבוע הקרוב, לחודש, לשנה.

כבר כתבת בה את המטלות היומיות וגם את החלומות שלך.

כבר הדגשת את הדברים החשובים, אלה שהיום שלך לא יכול להגיע לסופו בלי שתסיימי אותם.

כבר יצרת תזכורות בפלאפון ונעזרת בשלל אפליקציות כדי להזכיר לך במהלך היום, שאת חייבת לסיים את 'זה' ואת 'זה' ואת 'זה'. וכדי שלא תשכחי, חלילה, שעוד נותרו לך משימות לסיים ברשימה הבלתי-נגמרת-שלך, דאגת להדביק פתקי Post-It בכל מקום אפשרי. 'ורגע, אסור לי לשכוח גם את זה!' אמרת לעצמך והנה, כתבת גם על היד עוד משימה, עוד פוטנציאל לעשות וי. ושוב היום הגיע לקיצו והפוטנציאל הזה לא מומש ואת הרגשת מותשת ומובסת.

ושוב התעוררת ליום חדש וניגשת ליום שלפנייך עם אנרגיה מחודשת ואופטימיות-זהירה ,שאולי הפעם זה יהיה אחרת. ושוב כתבת רשימה חדשה על דף חדש ושכללת אותה עד שהיתה מושלמת. ושוב לקחת לקחת נשימה עמוקה, ועוד לגימה מהקפה ואמרת "יאללה, היום אני עושה את זה".

אבל לא עשית.

אולי סיימת את כל המשימות 'החשובות', כמו לשלם חשבונות ולרשום את הילד לגן ולקנות כמה דברים דחופים לבית, אבל את המשימות האחרות, אלה שהלב שלך רוצה להגשים אבל היומיום החנוק לא מאפשר לו אליהן לגשת- אותן לא סיימת. למעשה, אפילו לא התחלת אותן.

וזה מתסכל. ממש מתסכל.

איך אני יודעת? כי הייתי במקום התקוע הזה במשך שנים.

גם אני, כמו נשים ואימהות רבות כמוני, נאבקתי בכל יום עם המשימות הבלתי-נגמרות הללו; וגם היום, לפעמים, אני מוצאת את עצמי נכנסת למיטה כשאני מרגישה עייפה ומתוסכלת, שלא סיימתי את כל מה שרציתי לסיים.

אבל משהו השתנה בי. אני מסוגלת להזכיר לעצמי, שאני לא במקום שהייתי לפני שנה, שאני מתבגרת ומתפתחת ולומדת להכיר את עצמי ואת המגבלות שלי (וגם את יכולות האלתור הנפלאות שלי!) ובעיקר שאני לומדת להבין את עצמי יותר. ככל שהזמן עובר, אני מפנימה, שגם אני אנושית וגם אני מתעייפת לפעמים ושהחוכמה האמיתית היא לעשות קצת בכל יום.

ובנושא זה עוסק הפוסט הנוכחי.

קצת בכל יום

"קצת בכל יום" הוא ארגון פרוייקטים שבועי. בכל תחילת שבוע, אני מדפיסה את הקובץ (להורדה מכאן ) ומתחילה למלא אותו לפי העוגנים השבועיים שלי- הפרוייקטים הקבועים שלי, הלוא הם- בלוג, מגזין, כתיבה, מלאכות יד, Project Life, Art Journaling וגיבוי מסמכים. לעוגנים הללו יש ימים קבועים-

ראשון- בלוג

שני- מגזין

שלישי- מלאכות יד

רביעי- בלוג

חמישי- מגזין

שישי- Art Journaling

שבת- Project Life + מיון וגיבוי מסמכים

מה המשמעות של העוגנים האלו? שבכל יום, אשב על פרוייקט אחר ואנסה לקדם אותו. לא אתחייב לסיים, אבל כן אתחייב להתחיל. עשר דקות, חצי שעה, שעה- כמה שאוכל.

"קצת בכל יום", אפוא, אינו עוסק בהשלמת משימות אלא בקידום פרוייקטים. איך זה מתבטא, למעשה?

אם אני יודעת, שבימי ראשון ורביעי אני יושבת על הבלוג בערב (העוגנים תמיד יתבצעו בערב ולא על חשבון העבודה או זמן האיכות עם הילד), אז ביום ראשון בערב, אחרי שהשכבתי את דרור לישון וסיימתי עם הכביסות והכלים, אני מתיישבת לכתוב בבלוג. לפעמים זה ממש קשה, כי אני עייפה מאוד מהיום שעבר עליי ואז בימים כאלה, אני יושבת רק עשר דקות או יושבת רק לערוך את התמונות לפוסט. וכך כל ערב בשבוע.

הגישה של "קצת בכל יום" קיימת אצלי בכל תחום בחיים ובפוסט זה אמחיש לכן כיצד.

עוגנים

ביום ראשון- בלוג- אני בוחרת את הפוסט שאני רוצה לכתוב, מתוך הרשימה שכתבתי בפלנר שלי ואם צילמתי תמונות מתאימות לפוסט, אני עורכת אותן. אם יש לי עוד כוח, אתחיל לכתוב. אם לא, אמשיך ביום רביעי.

ביום שני- מגזין-המגזין עדיין בהקמה, אז בימי שני, אני מעצבת את דפי האתר; לפעמים אני מספיקה לעצב כמה עמודים ולפעמים ההתקדמות שלי כלל לא משמעותית, אבל זה בסדר- העיקר הוא לנסות.

ביום שלישי- כתיבה- אני כותבת שירים ובחודש מאי האחרון (במסגרת "פרוייקט אחד לחודש") התחלתי גם לכתוב ספר. בימי שלישי אני יושבת לכתוב עמוד-שניים בספר ומנסה לכתוב שיר חדש.

מלאכות יד-התחלתי לסרוג בשנה האחרונה קצת יותר בתכיפות. ימי שלישי מוקדשים, איפוא, להתקדמות (גם אם מינורית) בשמיכה שהתחלתי לסרוג, באריגה עם הנול השולחני שקיבלתי במתנה מבעלי או ברקמה של פרוייקט חדש. אני לא קובעת מראש באיזו מלאכת-יד להתמקד, אני פשוט נכנסת לחדר ונותנת לידיים שלי להחליט... :)

ביום רביעי- בלוג- אני מטמיעה את התמונות החדשות אל תוך הפוסט ואז יושבת לכתוב את הטקסט. לפעמים לוקח לי זמן לסיים פוסט (יש לי פוסט, "איך לתעד אחורה", אותו התחלתי לכתוב כבר לפני שבועות ואני עדיין רחוקה מלסיים!) אבל זה לא העיקר מבחינתי, באמת שלא. העיקר הוא, שאני מתקדמת וכותבת, גם אם מדובר בכמה פסקאות בלבד.

אם צילמתי סרטון חדש שקשור לבלוג, אני מתחילה לערוך אותו. עריכת סרטונים היא תחביב חדש שלי ולוקח ליזמן (מה זה זמן? נצח!) לערוך כל סרטון. אבל העיקר הוא להתחיל, לא?- אז אני מארגנת בתיקיה את כל החומרים הדרושים עבור הסרטון (מוזיקה, תמונות, קטעי וידיאו וטקסטים) ואם יש לי כוח, אני מתחילה לערוך. אם לא- זה מחכה ליום ראשון או ליום רביעי הבא.

ביום חמישי- מגזין- אני אוספת תמונות שצילמתי במהלך השבוע ויושבת לערוך אותן. אם יש לי כוח, אני ממשיכה לעצב את האתר או מתחילה לכתוב פוסט במגזין. אם אני פחות בעניין, אני יושבת על מגזין המוזיקה שלי ('גחליליות')- אוספת חומרים, שומעת זמרות חדשות ולעיתים גם מתחילה לכתוב סקירה. הכל תלוי בהרגשה שלי באותו הרגע.

ביום שישי- בשנה האחרונה, התחלתי ליצור יומנים אמנותיים (Art Journals), אשר משלבים בתוכם תמונות, טקסטים, צבעי מים וגואש ומגזרות נייר. הצטרפתי לקהילת יוצרות בינלאומית ובכל שבוע, ביום שישי, אני יושבת לעצב דף או שניים. לפעמים אני לא מסיימת אפילו לא דף (לוקח לי זמן למצוא את הריכוז כדי ליצור את היומנים הללו) אבל אני מתחילה- פורשת את החומרים, מתחילה לשלב צבעים וטקסטורות, חושבת על טקסטים מתאימים וכו'. אם לא סיימתי לעבוד על עמוד אחד ביומן, אנסה לסיימו בשבת בבוקר. אם לא אוכל, זה יידחה לשישי שלאחר-מכן.

ביום שבת- על Project Life כבר כתבתי כאן וכאן ואני מתכוונת להתחיל לשתף בכפולות השבועיות שאני יוצרת ממש בקרוב. בימי שבת אני יושבת 'לסכם את השבוע' שעבר ומנסה להתחיל לעצב את הכפולה השבועית; אני בוחרת את התמונות, עורכת אותן, מדפיסה אותן במדפסת הביתית שלי (סופסוף קניתי מלאי של דיו ודפים!) ואז מתחילה לעצב את הכרטיסים. לא תמיד אני מסיימת לעצב, עדיין לוקח לי לא-מעט זמן לסיים כל כפולה, אבל העיקר שאני מתקדמת. העובדה שאני כותבת ביומנים שלי מקלה מאוד על התהליך.

מיון וגיבוי מסמכים- כבר כתבתי בעבר על הדרך בה אני ממיינת ומגבה את המסמכים במחשב שלי. הדרך הזו שונתה מאז ואני מתכננת לכתוב פוסט חדש, על מיון וגיבוי תיעודי. אחת לשבוע, ביום שבת, אני יושבת למיין את המסמכים ולגבות אותן ב-3 כונני גיבוי (אני משוגעת, אין טעם להכחיש). אני רחוקה מלסיים את פרוייקט הגיבוי שלי, אותו התחלתי לפני חודשים ארוכים, אבל בכל שבוע, אני מתקדמת מעט וזה העיקר.

משימות דחופות

בכל יום, אני מקציבה לעצמי 3 משימות דחופות, שאני חייבת לקדם. כן, רק שלוש. הן יכולות להיות משימות מכל תחום, אבל לרוב מדובר במשימות המעצבנות האלה, שאנחנו חייבות לעשות ולא ממש רוצות... המשימות שלי להיום, למשל, הן: לשלוח לתיקון את השואב, לדבר עם תמי 4, להזמין טכנאי לשנות נקודת אינטרנט. אני כותבת אותן בכל בוקר בדף שלי או בפלנר.

מטלות חשובות בעבודה

גם כשזה נוגע לעבודה, אני מקפידה להתחייב ל-3 משימות שעליי להתחיל לקדם בכל יום. מזכירה שהרעיון הוא לא לסיים אלא להתחיל. על-כן, המשימות שלי להיום הן: להתחיל הזמנה חדשה, לפרסם פוסט חדש בפייסבוק של הסטודיו ולסיים לפתח מוצר חדש, שהתחלתי לשבת עליו לפני כמה שבועות ואני קרובה לסיימו.

סידורים בחוץ

אני משתדלת לרכז את הסידורים בחוץ לפעם אחת ביום; זה חוסך לי זמן, כסף, דלק ועצבים מיותרים. הסידורים שלי להיום, למשל, הן: לקנות סוללות חדשות לשלט של החניה, לקנות חומרי ניקוי ולחפש מסגרות חדשות עבור קיר המסגרות שאני רוצה להכין בחדר של דרור.

סידורים בבית

יש כל כך הרבה סידורים לעשות בבית, בכל בית, וכל-כך קל ללכת לאיבוד. אז כדי לא לאבד את הראש, אני מקציבה לעצמי 3 משימות בבית (ובאורח-פלא, מצליחה לעמוד בהן בכל יום). היום- לנקות שירותים ואמבטיה, לסיים קיפול כביסה ולהחזיר למקום, לקחת קופסה אחת ושקית אחת מהמחסן ולמיין אותה. אני יכולה להתחייב ל-3 משימות ביום. ליותר מזה, אני לא מתחייבת... :)

פרוייקט אחד ביום

אני בחורה של פרוייקטים ואני נהנית מהאתגר של ללמוד לבד דברים חדשים. על-כן, אני כל הזמן בלמידה ואף פעם לא משתעממת. הפרוייקטים היומיים שלי הם למעשה התחביבים שלי והם משתנים מתקופה לתקופה. עכשיו התחלתי ללמוד רקמה, סריגה בנול, סריגה בשתי מסרגות, קליגרפיה, גילוף חותמות וגילוף בעץ. בכל יום בשבוע, אני מקדישה 10-20 דקות בערב לאסוף מידע והדרכות על כל תחביב, לשמור טיפים ותמונות השראה בתיקיות המתאימות ואם נותר לי כוח, גם להתחיל להתנסות. מחכה שיהיה לי קצת מקום בצלחת שלי, כדי לחזור להתאמן על הצרפתית שלי ולהתחיל ללמוד איטלקית. מודה, למידת שפות חדשות קשה לי ואני מתקדמת בזחילה, מה שבהחלט מוריד את המוטיבציה שלי להמשיך. אנושית, כבר אמרתי?

פרוייקט אחד בחודש

על "פרוייקט אחד בחודש" כתבתי בהרחבה כאן ואני מזמינה אתכן לקרוא את הפוסט אם מעניין אתכן לקרוא על איך אני מגשימה חלומות גדולים וקטנים מאז תחילת השנה.

52 פרוייקטים (שנתי)

פרוייקט כלל-עולמי (חפשו '52projects'), שעוסק ב- 52 פרוייקטים אמנותיים עבור 52 שבועות בשנה (משמע- פרויייקט אמנותי אחד בכל שבוע). זה יכול להיות כל דבר- כרטיס ברכה לחברה, צביעת כיסא ישן, הכנת שלט כניסה לבית, הכנת מחזיקה מפתחות, קישוט קופסת תכשיטים ישנה ועוד. הרעיון הוא ליצור באופן קבוע פעם בשבוע, פרוייקט קטן ולא-שאפתני מדי (משמע- פרוייקט שתוכלי לעמוד בו ואף לשתף את הילדים, במידה ותרצי). התחלתי את "52 פרוייקטים" כי רציתי ליצור עם דרור ולא ידעתי מה (הנה הפוסט על הפרוייקט הראשון שלנו). אני בדרך-כלל מכינה את הפרוייקט השבועי ביום שבת אבל דואגת שיהיו לי את כל החומרים במהלך ימות השבוע (אם אני צריכה לקנות חומרים מיוחדים עבור הפרוייקט הספציפי שאותו אני מתכננת להכין, אני דואגת שיהיה רשום לי מה לקנות ביום הכי מתאים בשבוע. אני מנסה לארגן כך, שגם קניית חומרי יצירה, למשל, יתבצעו יחד עם סידורים אחרים בחוץ (שנמצאים בקרבת מקום). הפרוייקט השבועי, למשל, הוא הכנת קלמרים ומחברות לאחיינים שלי, לכבוד תחילת שנת הלימודים החדשה. את הפרוייקטים אני מתכוונת לעדכן בדף "יצירה עם ילדים", אז אתן מוזמנות להתעדכן כשיעלו פוסטים רלוונטיים בדף הזה.

לסיכומו של עניין- העדיפו להיצמד ל'קצת בכל יום', מאשר ליצור תכניות גדולות ושאפתניות, שלא מניבות התקדמות ממשית אלא רק יוצרות תסכול.

הגישה של "קצת בכל יום" עובדת. היא פשוט עובדת.

נסו למקד את עצמכן ולהתחייב ל"קצת בכל יום" ותראו שגם אתן מצליחות להתקדם בכל תחום שמעניין אתכן.

כך נראה הדף השבועי שלי:

הדף נועד להיות תמציתי מאוד (את המשימות ותת-המשימות אני כותבת בהרחבה בפלנר שלי), מעין תזכורת קצרה וברורה של מה שעתיד להתרחש בכל יום בשבוע. אני תולה עותק אחד על יד המחשב ושמה עותק אחד בארנק וכך אני מצליחה, באמת מצליחה, להתקדם קצת בכל יום.

ניתן להוריד, לשמור ולהדפיס את הקובץ דרך דף ה"פרינטבלס" (Printables) בבלוג. הקובץ לשימוש עצמו בלבד.

ספרו לי איך הולך לכן ושתפו בפרוייקטים עליהן אתן עובדות כרגע.

כמו תמיד, אשמח לשמוע פידבק מכן, כאן בבלוג או דרך המייל.

שלכן,

רעות

#פרודוקטיביות #חייםפרודוקטיביים #קצתבכליום #פרינטבלס #printables

223 views

כל התמונות, האיורים, הטקסטים והעיצובים שייכים לרעות דומיניץ (אלא אם נכתב אחרת) ואין לעשות בהם כל שימוש. עיצוב האתר: רעות דומיניץ. כל הזכויות שמורות 2020.