Search
  • רעות דומיניץ

שורה ביום


שתי אמירות אפשר לומר עליי והן תמיד יהיו נכונות: האחת, שאני מאוד אוהבת לכתוב והשנייה- שממש קשה לי (ואפילו בלתי-אפשרי מבחינתי) להשתעמם. כזו אני- תמיד מוצאת מה לעשות, אף פעם לא באמת נחה. תתפלאו, רוב הזמן אני רואה את זה יותר כחיסרון מאשר כיתרון וקשה לי מאוד לעצום עיניים ולהירגע. אבל היתרון המשמעותי הוא, שאני מספיקה לא-מעט.

אז מה אני עושה בלילות, כשכולם ישנים? בעיקר כותבת... ביומן שלי, בשלל הפנקסים שאני סוחבת איתי לכל מקום, במחברות שירה, במכתבים לחברות קרובות שגרות רחוק וגם באפליקציות שונות ומשונות שמצאתי ברשת. אני כותבת כמעט בכל יום, עד שהעיניים נעצמות והעט נשמט לי מהיד.

מכיוון שאני אוהבת לתעד (אולי 'אוהבת' זו לא המילה המתאימה, זו יותר אובססיה שלי מאשר אהבה), אני חושבת ללא הפסקה על דרכים חדשות לתעד את חיי ואת חיי משפחתי. צילום הוא דרך נפלאה, ויעידו על כך שלל התמונות (שמחכות אצלי במגירה שאכין להן אלבום) ושלל המצלמות שאספתי עם השנים. אבל צילום לא יכול להחליף מילים, ולא אכפת לי כמה אומרים ש"תמונה אחת שווה אלף מילים", מילים בעיניי הן עוצמתיות יותר, בעיקר כשהן נקראות ברטרוספקטיבה.

על הספר הזה, One Line a Day, שמעתי אי-שם ב- 2009, אבל דחיתי את הקנייה שלו שוב ושוב, בתואנה ש"אני ממש לא צריכה עוד יומן". אבל הוא נותר לו ב- Wishlist שלי באמאזון במשך חודשים ושנים וסירב להיעלם מחיי, עד שהחלטתי פשוט לקנות אותו וזהו. הוספתי לסל שלי עוד שני ספרי-זיכרון (באנגלית זה נשמע טוב יותר) מאותה הוצאה ולחצתי OK לקנייה. לא עשיתי מזה עניין והמשכתי הלאה בחיי.

ואז הוא הגיע, יחד עם חבריו, Mom's One Line a Day ו- Living Well One Line a Day ובלי קמצוץ של ציניות, שינה את חיי. מה יש בו, שאין בכל עשרות היומנים האחרים שיש לי, אתם בוודאי שואלים? ובכן, יש בו התחייבות.

לומר "כמה חשוב לכתוב" או "באמת צריך לתעד יותר" כולנו יכולים לומר (וגם אומרים) כל הזמן. אבל לשבת לכתוב ולהשקיע את הזמן ואת האנרגיות הדרושות לכתיבה- זה כבר סיפור אחר ולרובנו זו עוד אחת מיני משימות, שאנחנו רוצים לעשות ופשוט לא מספיקים בכאוטיות של היומיום שלנו. הייתי שם, תאמינו לי. גם אני אמרתי וחשבתי ככה במשך תקופה ארוכה.

חמש שורות ביום, פעם ביום, למשך חמש שנים. זה מה שהספר מבקש ממך לעשות. לשבת ולהקדיש חמש דקות לתאר את מה שעבר עלייך באותו היום. תאמינו לי, זה לוקח אפילו פחות מחמש דקות לכתוב בשלושת הספרים יחד. מתחילים מהתאריך של אותו היום (למשל היום- ה-18 בספטמבר), אשר מופיע בחלק העליון של כל עמוד, ובוחרים את החלק המתאים. מצד שמאל של כל חלק יופיע השנה, ואנחנו צריכים למלא את השנה המתאימה. הספר הוא כרונולוגי- לכל יום עמוד משלו, ולכל שנה חלק משלה באותו העמוד. בתום חמש שנים, יהיה לכם תיעוד של מה עשיתם ומה קרה במהלך כל יום ותוכלו "להתחקות" אחר תאריך מסוים ולבדוק מה קרה בו בכל שנה בנפרד. בעיניי זה גאוני.

בספר הכחול, אני כותבת דברים קטנים וגדולים שקרו לי באותו היום (ואיכשהו תמיד יש מה לכתוב), בספר הסגול (לוונדר, אם להיות מדויקת), אני כותבת לדרור מה הוא עשה בגן במהלך היום (אני מתחקרת היטב את הגננות), מה למד ומה עשינו ביחד בבית. הוא כזה מתוק לאחרונה והוא לומד דברים חדשים בקצב מסחרר, שחמש שורות אף פעם לא מספיקות לי ואני לפעמים גולשת הצידה... בספר הזה, אני כותבת ישירות לדרור ומספרת לו כאילו הוא נמצא לידי ואנחנו מדברים. אני חושבת שזו תהיה מתנה נפלאה להביא לו כשיגדל ודרך באמת קסומה לתעד את היומיום שלו.

בספר הצהוב, אני מרשה לעצמי להיות קצת פילוסופית (זה למעשה הרעיון של הספר הזה) ולכתוב על מחשבות קצת יותר עמוקות על החיים, מאשר מה עשיתי ומה היה. אני אוהבת את הספר הזה מאוד, כי הוא למעשה מכריח אותי להתעמק בנושאים שביומיום יכולים להידחק הצידה בקלות. הרבה תובנות על עצמי ועל החיים אני מצליחה לחלץ מחמש השורות המסכנות האלה שאני כותבת בו בכל יום.

שימו לב שהספרים קטנים בגודלם (10X16 ס"מ), אז אם יש לכם כתב יד גדול, חמש שורות יספיקו למעט מלל, אבל זה עדיין בסדר, כי הרעיון הוא פשוט לכתוב, גם אם זו שורה אחת... אם אתם לא בעניין של לכתוב (וזה לגיטימי), זו מתנה מדהימה לתת למישהו שאתם אוהבים. הכריכה העבה, הדפים עם השוליים העגולים, ציפוי הזהב בצדי הדפים וסרט המשי הצבעוני הופכים את הספר הזה לראוי ביותר בתור מתנה. והרעיון של הספר? הוא כלשעצמו יהיה המתנה הכי יפה שתוכלו לתת למישהו שאוהב לכתוב. אני ממליצה להוסיף עט שכיף לכתוב בו, כמו Ecco Pigment 0.1 של Faber Castell או G-Tec c4 של Pilot ואז בכלל לא יהיה להם תירוץ למה לא להתחיל...

את הספרים ניתן להזמין כאן, כאן וכאן, ואם אתם מתחילים, ספרו לי! אשמח לשמוע.

תיעוד מהנה,

רעות

#Onelineaday #שורהביום #chroniclebooks #יומן #יומניהיקר #כתיבה #תיעוד #מתנה #documenting #journal #memorabilia #memorykeeping #אמאשומרת

136 views

כל התמונות, האיורים, הטקסטים והעיצובים שייכים לרעות דומיניץ (אלא אם נכתב אחרת) ואין לעשות בהם כל שימוש. עיצוב האתר: רעות דומיניץ. כל הזכויות שמורות 2020.