Search
  • רעות דומיניץ

חמש תובנות מפריז


אז חזרתי מפריז. ארבעה ימים וארבעה לילות קצרים ונפלאים, שנהניתי בהם מכל רגע. במהלך הימים הסתובבנו בתערוכה, בערבים יצאנו לקצת שופינג או למסעדה (לפעמים הספקנו גם וגם...) ;) ובין לבין, פשוט נתתי לעצמי להישאב אל תוך האווירה הפריזאית המושלמת, שלא אכזבה אותי לרגע.

הסתובבתי ברחובות מהופנטת, מהארכיטקטורה, מהאופנה, מהפרטים העיצוביים הקטנים (שהונחו בנונשלנטיות בכל חנות ראווה) ומהריחות המדהימים שיצאו מכל מאפייה; אבל בעיקר נדהמתי מהאנשים, שנראו כאילו יצאו מתוך קטלוג (גם כשעמדו בתור לסתם 'קפה ומאפה' פריזאי פשוט) ולמעשה הגדירו מחדש (עבורי לפחות) שיק צרפתי מהו.

בלילה האחרון שלי בעיר האורות, ישבתי ועשיתי רשימה של "תובנות מפריז". למה? כי כזו אני, אשת-רשימות לעד. נכנסתי מתחת לפוך עם כוס תה ומחברת, ותוך כדי שהתבוננתי על המרפסות היפות שמולי, ישבתי וכתבתי לעצמי כמה דברים; זהו אינו הביקור הראשון שלי בפריז (ואם זה תלוי בי- גם לא האחרון) אבל זה הביקור הראשון שלי כאמא (בפעם האחרונה בפריז, הייתי בהריון בחודש שישי עם דרור!). הרבה מחשבות שהתעופפו לי בראש בחודשים האחרונים, התנקזו אל תוך המחברת באותו ערב אחרון...את חלקם אפרסם כאן ואת חלקם אשמור לעצמי.

אז הנה חמש התובנות שלי מפריז:

להשקיע בפריטי בייסיק טובים ואיכותיים ולהעדיף איכות על כמות

אחרי שנים שבהן קניתי הרבה והשתמשתי במעט, אחרי פריז החלטתי להפוך את היוצרות ולקנות מעט ולהשתמש הרבה במה שאני קונה. הדבר הראשון שעשיתי מאז שחזרתי מפריז היה לעבור על הארונות בחדר הארונות שלי ולהעיף מתוכם בגדים שלא לבשתי בשנתיים האחרונות. חשבתי שזה יהיה לי קשה, אבל למעשה זה היה קל מאוד. יש בגדים שכבר לא אהבתי, כאלה שכבר לא יושבים עליי טוב (אין מה לעשות, הגוף משתנה אחרי לידה וזה בכלל לא קשור למשקל), כאלה שכבר לא "אני". אז הוצאתי המון בגדים וריכזתי אותם אל תוך 6 שקיות, אותן מסרתי בהרבה אהבה לחברות. אחר-כך העברתי את כל הדברים שנותרו לחדר-ארונות קטן יותר (שהיה שייך לאיתי) והתחלתי ללכת עם מה שהיה. אני לא אוהבת הדפסים והולכת תמיד רק עם בגדים חלקים, אז קשה לי לומר שאי-פעם הייתי בחורה "טרנדית". ועם-זאת, שמתי לב שאחרי פריז, התחדדה בי ההבנה שפריטי בייסיק עובדים עבורי טוב יותר מפריטים יותר "אופנתיים" ושכדאי לי להתמקד ברכישה של פריטים כאלו. אני לא מתכוונת רק לבגדים, אלא גם לנעליים, תכשיטים ומוצרי איפור וטיפוח. אז הוצאתי החוצה גם פריטים כאלו והעברתי אותם הלאה.

נשארתי עם לא-מעט, אני מודה, אבל פתאום זה הרגיש שסופסוף יש עם מה לעבוד- טוניקות יפות בצבעי קרם, שחור ואפור; ג'קטים בצבע אבן, שחור וורוד; שמלות מחמיאות, ג'ינס שיושב טוב; תיקים יפים שלא מתפרקים אחרי יומיים; ליפסטיק שמחמיא גם אחרי חמש שעות; תכשיט יפה שנראה טוב עם כל בגד; ארנק מאיכות מצוינת, שנשמר היטב גם בשימוש יומיומי. כל מה שלא עמד בסטנדרטים החדשים והקשוחים שלי, מצא את עצמו מחוץ לארון.

הדבר השני שעשיתי, היה להוציא את הכל החוצה מהמגירות ומהקופסאות שבהם שכנו ולהניח אותם על מדפים פתוחים, כדי שתהיה לי גישה קלה אליהם. זה היה צעד חכם, כי מאז שעשיתי את זה, אני משתמשת יותר במה שכבר יש לי, פשוט כי אני יכולה לראות אותו. אני מוצאת המון דברים יפים (שלא זכרתי שיש לי), ובהרגשה, זה קצת כמו לקנות משהו חדש... :) באמת!

לא לקנות כפול ולא לקנות מוצר חדש לפני שסיימתי מוצר דומה מאותה הקטגוריה

אין צורך להכחיש את עצם היותי a fruit cake ופעם, כשעוד לא היה לי ילד ויכולתי להרשות לעצמי, הייתי קונה כפול פריטים שאהבתי ופחדתי שייגמרו, ייעלמו מהמדפים או סתם ייהרסו לי. 'פודרה יפה עם עיצוב מדהים? אין בעיה, תקני שניים- אחד לשימוש ואחד ליופי', חשבתי. אחרי פריז הבנתי שזו שטות עצומה, כי אם ייהרס או ייגמר- תמיד אפשר לקנות משהו אחר, מעניין יותר, איכותי יותר, יפה יותר ואולי אפילו זול יותר. כמונו, גם הטעם והסגנון שלנו משתנים עם השנים ועל-כן, אין טעם לחשוב על מה יהיה בעתיד (במיוחד כשזה נוגע לפריטי אופנה כמו בגדים או מוצרי איפור.) תשתמשי במה שיש לך היום, כי מי יודע אם תאהבי אותו מחר.

אפרופו להשתמש- אחרי פריז החלטתי, לא לקנות יותר דברים חדשים, כל עוד יש ברשותי פריטים דומים, שעדיין לא נגמרו. ליפסטיק אדום? 'יש לך שבעה!' -אני עונה לעצמי כשאני עומדת מול הדוכן של שאנל בדיוטי פרי בפריז, 'את ממש לא צריכה עוד אחד...' (כן, אני מדברת לעצמי לפעמים, כבר אמרתי שאני קצת משוגעת?). אז זהו, החלטתי שאני לא קונה יותר, רק מה שאני באמת צריכה וחסר לי. עם יד על הלב, אפילו ליפסטיק אדום אחד הוא די והותר עבורי...

להשקיע יותר זמן בדברים שעושים לי טוב

לצייר בצבעי גואש, לצלם, לחתוך מגזרות נייר, לתפור מחברות או להכין אלבום- אני אוהבת לעשות הרבה דברים עם הידיים שלי ולשמחתי, יש לי תשוקה ללמוד וסבלנות-שיא ללמוד בעצמי. בתזמון מושלם קרה, שהנסיעה לפריז היתה ממש בסמוך לערב ראש השנה ועל-כן, התובנה הזו היא בנינוח של "New Year Resolutions" (ולא במקרה); תפקיד חדש, בית חדש, עיצוב חדש לבלוג ואפילו חברים חדשים- הרבה התחלות חדשות שעושות לי טוב. אז קבעתי לעצמי מסגרת זמן שפויה (כזו שאני יכולה לעמוד בה) וקבעתי לעצמי שלא משנה מה, פעם בשבועיים ביום שבת, אני יושבת לעשות משהו בשביל הנשמה שלי. בין אם זה לצייר או לסרוג, לרקום או לחתוך, פעם בשבועיים אני סוגרת את הדלת ומסתגרת לי בחדר היצירה (החדש שלי!) עד שיצא עשן לבן (או עד שאסיים ציור...).

אז למה רק פעם בשבועיים? כי אני הגיונית. אני אמא-עובדת, עקרת-בית, בת-זוג ובת-אנוש, ויש גבול לכמה משימות אני יכולה להפיל על עצמי. כרגע אני מחפשת להשקיע בדברים שעושים לי טוב, ולחץ ומתח מיותרים הם לא אחד מהם. אז אני מוותרת מראש על התחייבות שבועית ומנסה מסגרת גמישה יותר. בינתיים הולך לא-רע. המשך יבוא...

לקרוא ספר חדש בכל חודש

אני אוהבת לקרוא ומאז שנטשתי את המכונית שלי לטובת אוטובוסים, אני גם מספיקה לקרוא לא-מעט. מאז פברואר ועד היום קראתי תשעה ספרים ואני לא מתכוונת להפסיק- התגעגעתי לזה יותר מדי! אני אוהבת לקרוא מאוד באנגלית והספרים האחרונים שקראתי (זה, זה, וזה) היו באנגלית. חוץ מספרי עיון, ספרי שירה וספרי פרוזה, אני אוהבת מאוד ספרי עיצוב ואמנות ושומרת עליהם בקנאות. אחת התובנות שכתבתי במחברת באותו לילה בפריז היתה, לקרוא יותר. פשוט לקחת ספר רנדומלי מהספרייה הביתית שלנו, לפתוח בעמוד מסוים ולהתחיל לקרוא או לעיין בו, בלי שום הכנה מוקדמת או מטרה. התחלתי השבוע, וזה היה אתגר מפתיע ומעניין מאוד. שלפתי מהמדף את הספר Fashion Illustration School, ספר על איורי אופנה שקניתי לפני שנים, ופתחתי בעמוד רנדומלי (60, על איך לאייר דמות מהגב שלה). קראתי את ההסברים והסתכלתי באיורים היפים וזה עשה לי חשק לקחת עפרון ולצייר.

לשים כסף בצד כל חודש לדברים שאת אוהבת

השנה קנינו בית משלנו ועברנו לגור בו בחודש יוני האחרון. בית חדש, בבניין בן שנה, שהוא אמנם יפה מאוד אבל גם נטול עיצוב לחלוטין. כמו שאומרים, 'קנבס חלק'. אני אוהבת מאוד עיצוב, אבל תחום עיצוב הבית (הום דקור) הוא תחום חדש עבורי. עד עכשיו גרתי בדירות שכורות, ומלבד לתלות מסגרות על קירות ולהניח איזו ואזה ומפה על שולחן, לא ממש השקעתי כמו שרציתי. עכשיו שזה שלנו (ואין לי שום כוונה לעזוב, אני שונאת לעבור דירה), אפשר להתחיל לעצב. קנינו כבר ספה ושולחן לסלון (שאמורים להגיע בקרוב) וכשהייתי בפריז וביקרתי בחנויות עיצוב צרפתיות (שגרמו ללסת שלי להישמט בחוסר-אלגנטיות משווע), קיבלתי המון השראה ובוסט מטורף של אנרגיה להתחיל לעצב. אני כבר יודעת בדיוק איך הבית ייראה כשאסיים, איפה כל דבר יהיה מונח ומאיזו חנות אקנה. אבל מה, עיצוב בית זה יקר ואין לי שום כוונה לפשוט את הרגל בגלל זה. אז אחת התובנות היתה- לשים בצד סכום כסף בכל חודש, שיוקדש רק לעיצוב הבית, שזה התחום שהכי מעניין אותי כרגע. החלטתי שאעצב בכל פעם פינה אחת ולא אעבור לחלק הבא בבית עד שלא אסיים את החלק הקודם. זה נראה לי הוגן, גם אם זה אומר שזה ייקח קצת זמן. אז אם עדיין לא הזמנתי אתכם לחנוכת-בית, אל תיעלבו, בטח אזמין כשאסיים לעצב.

ואלו הן חמש התובנות שלי מפריז. היתה נסיעה מדהימה, פריז היא, ללא ספק, אחת הערים האהובות עליי בעולם וככל שאני מבקרת בה יותר, אני אוהבת אותה יותר. מעניין מה יהיו התובנות שלי ממנה בפעם הבאה שאבקר בה ;)

ומה התובנות שלכם לשנה החדשה?

שנה טובה ויצירתית לכולכם,

שלכם,

רעות

#פריז #יצירה #עיצוב #עיצובהבית #אופנה #אוכל #תערוכה #ביתחדש #השראה #מחשבות #איפורוטיפוח #חופשותוטיולים

76 views

כל התמונות, האיורים, הטקסטים והעיצובים שייכים לרעות דומיניץ ואין לעשות בהם כל שימוש. עיצוב האתר: רעות דומיניץ. כל הזכויות שמורות 2020.