Search
  • רעות דומיניץ

איך להשתלט על הניירת


יש לי המון ניירת. המון. תמיד היתה לי.

כל חיי שמרתי כל פיסת נייר שכתבתי, כל עבודה שהגשתי וכל מכתב שקיבלתי. אפילו קבלות הייתי שומרת. לא ראיתי את הטעם להכחיש כשקראו לי "אגרנית". כזו הייתי.

ואז חזרתי לעבודה כשכירה, אחרי כמה שנים בהן הייתי עצמאית. הנסיעות באוטובוס לסטודיו בתל-אביב אפשרו לי לחזור לשמוע מוזיקה באוזניות ולקרוא ספרים- שתי אהבות גדולות שלי, שנזנחו מעט בשנתיים האחרונות. הספר האחרון שקראתי (אני מסיימת לקרוא אותו ממש בימים אלו) נקרא Getting Things Done של המוטיבטור דיוויד אלן וכבר כתבתי עליו בעקיפין בפוסט הקודמים.

בימים אלו, אנחנו בעיצומו של מעבר דירה וזו הזדמנות נפלאה לקחת את כל הניירת שהצטברה אצלי בארגזים (מעוצבים, אמנם, אך עדיין ארגזים) ולהתחיל לבדוק מה טיבה של הניירת הזו ומה אפשר לעשות בנוגע אליה. ישר הפשלתי שרוולים והתחלתי לעבוד. ושלא תחשבו אחרת- זו עבודה. השיטה של אלן היא מורכבת ואמרתי לא פעם, שהיא לא מתאימה לכל אחד. אז במקום להתייאש, לוותר על הרעיון וללמוד לחיות בשלום עם הניירת, החלטתי לקחת את עיקרי הדברים ולהתאים את השיטה אליי ולא ההפך. התוצאה: טכניקה מהירה ופשוטה, של איסוף, מיון, סריקה, תיוק וגריסה, שמאפשרת לי להשתלט על הניירת ולא נותנת לה להשתלט עליי. רוצים לדעת איך? המשיכו לקרוא.

בשביל שאוכל להשתלט על הניירת, הייתי צריכה לשים לפניי כמה דברים הכרחיים:

1. פח אשפה עם שקית אשפה אקולוגית- תשמש אותי לכל הניירת שתלך לגריסה.

2. עגלת מטבח ושידת מגירות- לאחסן ניירת לפני ואחרי מיון.

3. חבילת סטיקי נוטס צבעונית- לשים על כל קבוצת ניירות.

4. חבילת כרטיסיות עם שורות- לכתוב בקצרה את המשימות והפרוייקטים.

5. טוש שארפי Sharpie- לכתוב על הפתקיות הצהובות בבירור (עט לא יתאים).

6. עט דק 0.4 של פיילוט- לכתוב על הכרטיסיות.

7. שמרדפים קשיחים- לשמירת הניירת בקבוצות לפי נושאים.

8. סורק שולחני- לסריקת המסמכים.

9. קלסר עם חוצצים- לשמירת פריטים שונים במגירת הפרוייקטים.

10. מדבקות Post-it צבעוניות, להפרדת ניירות לפי נושאים.

11. פאנץ' Tab, להפרדת תיקיות לפי נושאים.

12. משטח Notepad לכתיבה חופשית.

13. דף מודפס של משימות שבועיות.

14. יומן (דיגיטלי או פיזי) שיש בו לוח שנה יומי, שבועי, חודשי ושנתי.

15. פנקס לכתיבת כל המשימות.

16. לוח מחיק גדול, עם טוש מחיק וספוג.

אל דאגה, ארחיב על הכל עד שהכל יהיה ברור.

אז נתחיל?

השלב הראשון: איסוף הניירת

ללא כל סינון:

- הוצאתי מכל המגירות, המדפים, השקיות והקלסרים את כל הניירת שאי-פעם צברתי.

- הוצאתי מכל התיקים והארנקים את כל הקבלות, הזיכויים והפתקים.

- רוקנתי מכל הארגזים את כל תעודות האחריות, חוברות ההדרכה והברושורים.

לאחר מכן:

- הנחתי את כל הניירת (ללא סינון) בתוך מדפי העגלה. אם אין לכם עגלה אתם יכולים להשתמש בארגז גדול.

השלב השני: מיון

בשביל שתהליך המיון יהיה מהיר וקליל (ולא כבד ומעייף, כפי שמתבקש), עליו להתבצע באופן מסוים מאוד, אחרת תתעייפו אחרי הדף השלישי שתמיינו. תאמינו לי, ניסיתי הכל וזו השיטה היחידה שבאמת עבדה, בכל פעם. אז ככה:

1. קחו בידכם פיסת נייר, קבלה או דף, אין זה משנה; העיקר שזו תהיה פיסת הניירת הראשונה שנמצאת בראש הערימה. אל תבחרו, אל תסננו, אל תעדיפו. פשוט קחו.

2. התבוננו בה והחליטו מהי. האם מדובר בקבלה על מוצר שקניתם? פירוט חשבון האשראי החודשי שלכם? ספח לתשלום הארנונה? קחו כמה שניות וקבעו מהו סוג הניירת שאתם מחזיקים בידכם.

3. שאלו את עצמכם- מה עליכם לעשות איתה? מהי הפעולה הבאה שעליכם לעשות בהקשר שלה? האם יש פעולה כזו? שוב, קחו כמה שניות כדי להחליט אך לא יותר מדקה. עם הזמן, תדעו לקבוע את טיב הניירת תוך שניה או שתיים ותהליך המיון יתקצר פלאים. זה רק עניין של ניסיון.

4. החליטו- אם אין שום פעולה שצריך לעשות בהקשר שלה- זרקו את הנייר לפח. אם יש שם פרטים אישיים (שם מלא, תעודת זהות, טלפונים, כתובות או מס' אשראי, שימו את פיסת הנייר בפח המיועד לגריסה.

5. קבעו מהי הפעולה הבאה-

א. האם לתיוק בלבד? עברו לשלב הרביעי.

ב. האם לסריקה ולתיוק? עברו לשלב השלישי ואז לרביעי.

ג. האם לסריקה ולגריסה? עברו לשלב השלישי ואז לחמישי.

ד. האם עליכם לעשות משהו ביחס לפיסת הנייר שברשותכם? כאן עליכם להחליט האם זה משהו שאתם יכולים לעשות על המקום (משמע, פעולה שאורכת עד שתי דקות) או שזוהי פעולה מורכבת יותר.

- אם זו פעולה של פחות משתי דקות- עשו אותה מיד.

דוגמאות: קביעת תור לרופא, תשלומי גז\חשמל דרך הטלפון, הזמנת כרטיסים להופעה, שליחת אי-מייל תודה וכו'.

- אם זו פעולה שאורכת יותר משתי דקות- החליטו מהי הפעולה הבאה ומה כרוך בהשלמתה (לרוב יהיה זה מדובר בכמה שלבים נפרדים, התלויים זה בזה). ארחיב על כך בהמשך (בשלב השישי והשביעי).

השלב השלישי: סריקה

בשלב המיון, היינו, למעשה, צריכים להחליט מהי המשמעות של פיסת הנייר הזו עבורנו. במידה והיא לא היתה כלל חשובה, זרקנו אותה לפח (בשמחה). אם היא היתה חשובה אך לא היה צורך לגבות אותה, עברנו ישר לשלב התיוק. אך ברוב המקרים, בוודאי ניתקל בניירת חשובה, שנצטרך שיהיה לה גיבוי ממוחשב.

א. ניירת שלא צריכים אותה פיזית - סורקים למחשב ואז זורקים (או גורסים)

ב. ניירת שצריכים פיזית וגם דיגיטלית- סורקים למחשב ואז מתייקים.

כיצד סורקים? כל סורק שולחני מגיע עם דיסק התקנה. התקינו את התוכנה אל המחשב וצרו קיצור דרך לשולחן העבודה (Desktop) שלכם.

עתה היכנסו לתוכנה ובחרו בסוג הסריקה שבו אתם מעוניינים. אני בוחרת לרוב בסריקה צבעונית בפורמט Jpeg. לאחר שבחרתם את ההגדרות המתאימות לכם, לחצו "סריקה" או הקישו Enter.

לאחר שהסריקה הסתיימה, התוכנה תקפיץ חלון קבוע, בו יופיע המיקום העתידי של הקובץ שזה עתה סרקתם. זו הזדמנות מצוינת ליצור תיקיות ותת-תיקיות חדשות, שיתווספו לתיקיית-העל, שבה אתם שומרים את כל המסמכים שלכם. לא יודעים איך ליצור תיקיות או איך לסדר נכון את הקבצים במחשב? ממליצה לכם לקרוא את ההדרכה שלי.

תוכלו לשמור ישירות אל תוך התיקיות החדשות את הסריקות שביצעתם. אני שומרת את הסריקות באופן הבא:

כל מסמך שאתם סורקים, חשוב שתקפידו:

- לסרוק אותו ישירות לתיקיה המתאימה.

- במידה ואין, ליצור באופן מיידי תיקיה חדשה.

- לתת לו שם מפורט ככל שניתן ("אייבורי מחשבים כונן גיבוי אפריל 2014").

- לציין מספר עמודים (1 מתוך 3) במידה ויש יותר מעמוד אחד למסמך.

- לציין תאריך (חודש ושנה) במידה ויש מסמכים בעל מכנה משותף "ביטוח לאומי", "תלוש משכורת" וכו'.

הנה דוגמה לאופן שבו סרקתי ושמרתי את המסמכים הרפואיים שלנו:

קודם הכנתי תיקיות ("מסמכים רפואיים") ותת-תיקיות ("קופת חולים לאומית", "טיפת חלב" וכו'). ניתן להכין אותן תוך כדי סריקה, רגע לפני שמירת הקובץ. (ע"י חדש>>תיקייה).

לאחר שיצרתי את התיקיות, אני בוחרת את התיקיה המתאימה (במקרה הזה, "קופת חולים לאומית") ולתוכה שומרת את הקובץ הסרוק. הנה דוגמאות לשמות שבחרתי.

בוודאי שמתם לב, שהשמות של הקבצים הסרוקים מפורטים מאוד. ובכן, זה לא במקרה; כך, למעשה, ניתן לאתר את הקובץ הרצוי בקלות ובמהירות. כיצד? גשו למחשב שלי>> הקלידו שם מפתח בחלון החיפוש (בחלק העליון, משמאל) והמחשב יעלה לכם את התוצאות המתאימות. דוגמאות לשמות מפתח: "קופת חולים לאומית", "מיון", "בדיקת דם" וכו'. בנוסף, חשוב לי להדגיש, שאם השמות שבחרתם לקבצים הסרוקים יהיו מפורטים וברורים, כך לא תצטרכו להכניסם לתת-תיקיות מיותרות, דבר שיחסוך לכם זמן ואנרגיה. דוגמה: בקבצים למעלה, לא הייתי צריכה להכין תיקיות של חודש ושנה, מכיוון שהם הופיעו בשמות הקבצים עצמם.

כשתסיימו את שלב הסריקה, יהיו לכם במחשב קבצים רבים, נגישים וברורים. תוכלו באמצעותם:

- לקבל מידע מפורט ולעקוב אחר תחומים שונים בחייכם ("כמה ארנונה שילמנו במהלך 2014?")

- לגבות מסמכים חשובים באופן דיגיטלי, כך שמידע לעולם לא הולך לאיבוד.

- להיפטר מכמות רבה של ניירת, שאין בה צורך פיזי, ועל-ידי כך לפנות מקום רב בפינת העבודה שלכם.

השלב הרביעי: תיוק

בין אם סרקתם את המסמך שבידכם או לא, אחרי שלב המיון יהיה עליכם לתייק את המסמך במקום המתאים (וזאת בנקודת הנחה, שהחלטתם להעביר את הניירת לתיוק ולא לזרוק או לגרוס אותה.) אז איך בעצם מתייקים?

-קחו פתקית צהובה, טוש שארפי ושמרדף.

-הכניסו את הניירת לשמרדף וכתבו על הפתקית מהי (למשל: "חוברת הדרכה", "מחשב","משכורות 2015").

-הדביקו את הפתקית על השמרדף והכניסו את השמרדף למגירת "תיוק" שנמצאת בחלק התחתון של שידת המגירות שלכם (ראו בתמונה למטה).

כשתסיימו לתייק את כל המסמכים, תהיה לכם מגירה עמוסה בשמרדפים; בתוך כל שמרדף, תהיה ניירת מסוימת, בעלת מכנה משותף ועל-כל שמרדף תהיה מודבקת פתקית צהובה עם תיאור הניירת שבתוכו.

לאחר שסיימתם את שלב התיוק הראשוני, תוכלו לבחור באחת משלוש דרכים:

- להשאיר את ערימת השמרדפים בתוך מגירת התיוק.

- להעביר את ערימת השמרדפים לקלסר.

- להעביר את ערימת השמרדפים לארגז.

הבחירה באופן התיוק הסופי תלויה אך ורק בכם, בצרכים שלכם ובמקום שיש לכם להקצות למסמכים מתויקים.

אני בחרתי לתייק את כל המסמכים בארגז שקוף גדול של איקיאה. למה בארגז ולא בקלסר? ארגז לא תופס מקום רב אך יכול להכיל ניירת רבה; הוא נוח לנשיאה ממקום למקום וקל לחפש בו את השמרדף הרצוי מתוך ערימה של שרמדפים; הוא לא עולה הרבה כסף וניתן לערום עליו עוד ארגזים (ברוחב דומה), ללא חשש שיפלו (הארגז מעוצב כך שהוא ננעל על הארגז שמתחתיו). כמובן, שאני ממליצה לכם לנסות דרכים שונות עד שתמצאו את הדרך שמתאימה לכם.

השלב החמישי: גריסה

שלב קצר אך חשוב: בכל פעם שהפח הגריסה שלי מתמלא, אני גורסת את המסמכים שבתוכו בגורס הביתי שלי. כך אני רגועה, שמסמכים עם פרטים מזהים לא יתגלגלו לידיים לא-רצויות. אל תוותרו על השלב הזה. אם תקפידו לגרוס בכל פעם כמויות קטנות, התהליך יהיה מהיר ואפקטיבי.

השלב השישי: תזכורות

עד עכשיו אספנו, מיינו, סרקנו, תייקנו, גרסנו וזרקנו המון ניירת. אבל מה עם מסמכים שמצריכים מאיתנו לבצע פעולות מורכבות (כאלה שאורכות יותר משתי דקות ושלא ניתן לעשות אותן במקום)? ובכן, אופן הפעולה שלנו צריך להיות זהה ביחס לכל הפעולות וחשוב שנקפיד על כך. מדוע? אם נתייחס אחרת לכל פעולה, תמיד נעדיף לבצע פעולות קלות יותר (או מעניינות יותר), מה שיוביל לכך שפעולות רבות, משעממות או קשות לביצוע (כאלה שמצריכות תת-פעולות רבות) יישארו מאחור ולא יושלמו לעולם. הנה אופן הפעולה שבו אני נוקטת:

אופן פעולה לביצוע משימות מורכבות באופן מיידי:

א. לקחתי פתקית צהובה והדבקתי אותה על גבי פיסת הנייר שבידי.

ב. לקחתי טוש שארפי וכתבתי על הפתקית בקצרה מה עליי לעשות ביחס לניירת. דוגמאות: "לשלם חשבון גז", "לקבוע לדרור תור לבדיקת דם", "לשלוח מכתב לנטלי" וכו'.

ג. הנחתי את פיסת הנייר במגירה הראשונה ("לטיפול במיידי") בשידת המגירות שלי.

ד. כתבתי את המשימה בפנקס המשימות שלי (פנקס בצבע בורדו, מופיע בתמונה למטה). מדוע? את הניירת אני לא סוחבת איתי לכל מקום, אבל את הפנקס כן. הפנקס מהווה עבורי אי-של-שפיות, בו אני יכולה לכתוב כל משימה וכל מטלה, ברגע שהיא עולה לי להכרה, מבלי שאצטרך לסווג ולקטלג אותה. הפנקס הוא המקום היחידי בו אין חשיבות לסדר ואין חשיבות לזמן. כל מה שחשוב הוא להוציא החוצה אל הדף את כל המשימות, קטנות כגדולות ולתת להן מקום להתקיים מחוץ להכרה שלך.

ה. עשיתי הערכת-זמן מתי הכי מתאים עבורי לבצע את המשימה: האם זה ביום ראשון בבוקר או דווקא בשעות הערב? התזמון הוא פרמטר קריטי כשזה נוגע לניהול משימות. מה שחשוב הוא להחליט, שברגע שאני קובעת את הזמן המתאים, אני מתחייבת לבצע את המשימה באותו הרגע, ללא דחיות.

-ברגע שהחלטתי על תאריך ושעה, אני כותבת את המשימה ביומן שלי. זה יכול להיות יומן פיזי או דיגיטלי- מה שעובד לכם הכי טוב. אישית, יותר נוח לי לקבוע "אירועים" באופן דיגיטלי (ומכמה סיבות). הסיבה העיקרית: ניתן לעשות תזכורות ותזכורות הן הכרחיות. על-כן, קל לי להיעזר באייפון או באייפד לניהול המשימות השוטפות שלי. למעשה, אני משתמשת בשניהם, הם מסונכרנים עם אותו היומן. אני פשוט יוצרת אירוע חדש ביומן, קובעת את היום, השבוע ואת מועד התזכורת (יום לפני, שעה לפני, באותו הזמן וכו'). חשוב לכתוב בתמצות את סוג האירוע (משמע את המשימה). אין צורך להרחיב, זה לא המקום (אל דאגה, יש מקום במיוחד לזה). באופן הזה, כשהמועד יגיע, אני אקבל הודעה קופצת בשני המכשירים, מלווה בצלצול, והיא תזכיר לי שעתה עליי לבצע את המשימה. אני ממליצה מאוד על האופציה של תזכורת-מקדימה. אישית, היא מאפשרת לי להיות מוכנה למשימה שמולי. ברוב המקרים, חצי שעה מספיקה, אך יש מקרים יוצאים מן הכלל, שדורשים ממני להיערך כמה שעות קודם לכן.

ברגע שסיימתי ליצור תזכורות ביומן, אני יכולה לשים במגירה את פיסת הנייר, כשהפתקית הצהובה עדיין מודבקת מעליה. בשלב הזה, כך נראית המגירה שלי (וכך, בוודאי, תיראה שלכם):

ה. עתה, לקחתי כרטיסיה לבנה עם שורות (בחרתי בכרטיסיה פשוטה, שניתן לרכוש בכל חנות למכשירי כתיבה) וכתבתי בפירוט כל משימה שעליי לעשות + תת-משימות שעליי לבצע כדי להשלים את משימת-העל שלי. שלב זה הוא חשוב ביותר, מכיוון שהוא מאפשר לי להבין מה המשמעות של המשימה שעומדת לפניי וכיצד אני יכולה לפשט אותה (ככל שניתן) כך שהיא תהיה ברת-ביצוע. מאוד חשוב שתכתבו את כל השלבים שעומדים לפניכם בתהליך ביצוע המשימה ואל-תחששו מפירוט יתר. אנשים רבים מתקשים לסיים משימות, מהסיבה הפשוטה שהם פשוט לא יודעים בדיוק מה היא מצריכה מהם לעשות. ברגע שהכל יהיה ברור ומובן, יהיה לכם הרבה יותר קל לגשת אליה ולסיימה בהצלחה.

אתם יכולים להכניס את הכרטיסיות שהכנתם אל תוך המגירה ולסגור אותה. תצטרכו לפתוח אותה רק כשתקבלו תזכורת לכך שמועד עשיית המשימה הגיע. מכיוון שהכל כבר ממוין וכתוב, אין שום סיבה לדאוג לניירת שנחה בתוך המגירה. כבר התחלתם לטפל בה ובקרוב גם תסיימו. עתה, אתם יכולים לקחת איתכם את הכרטיסיות במידה וזה יותר נוח לכם. רק דאגו שהן יהיו במקום מרוכז אחד. אני שמה את הכרטיסיות שלי בארנק קטן, קל ושטוח. הוא כמעט ולא תופס מקום בתיק ומבחינת הגודל, הוא מתאים לגודל הכרטיסיות באופן מושלם. אם יש לכם כרטיסיות רבות, אתם יכולים להפריד ביניהן על ידי סימניות Post-it צבעוניות ולכתוב על כל אחת מהי. לא חובה, אבל בהחלט עוזר במציאת הכרטיסיה הרצויה מבין כל הכרטיסיות הקיימות.

תזכורת נוספת, שיכול לעזור לכם מאוד (במיוחד אם אתם אנשי-רשימות כמוני), היא להשתמש בלוח מחיק. אין צורך לפרט על גבי הלוח את טיב המשימות, אלא רק לציין במילה או שתיים את המשימה ולמתי נקבעה לה תזכורת. אני משתמשת בלוח מחיק. הוא תלוי על הקיר ליד המחשב שלי והנוכחות שלו עוזרת לי להישאר בפוקוס, גם בשבועות עם משימות רבות ומורכבות.

השלב השביעי: ביצוע

שלב הביצוע הוא, למעשה, השלב הכי פשוט: פשוט לעשות. בלי תירוצים, בלי דחיות, בלי נודניק- ברגע שהתזכורת קופצת, לעזוב את הכל ולבצע את המשימה. אם מדובר במשימה המורכבת מכמה תת-משימות, התלויות זו בזו, התחילו עם המשימה הראשונה וצרו תזכורות נוספות לביצוע תת-המשימות האחרות, בהתאם למסגרת הזמן שברשותכם. לדגומה: אם המשימה שלפניכם היא לעשות בדיקות דם תקופתית, עליכם קודם:

-לקבוע תור לרופא משפחה

-לבקש הפנייה לבדיקת דם

-לקבוע מועד לבדיקת מעבדה

-לקבוע תזכורת לא לשכוח לצום X שעות טרם הבדיקה.

-להגיע למעבדה בזמן ולבצע את הבדיקה

-לגשת לתיק הרפואי דרך אתר האינטרנט

-להדפיס את התוצאות

--לקבוע תור לרופא המשפחה כדי לעבור על תוצאות המעבדה

השלב השמיני: סיום המשימה

זהו השלב האחרון. ברגע שסיימתם את כל המשימות ומשימות-ההמשך שנוספו לכם, עליכם להחליט מה לעשות עם הניירת שהצטברה במגירה הראשונה. ברוב המקרים, עליכם לסרוק ולתייק את הניירת ובזה נגמר העניין. מועטים הניירות שמצריכים התעסקות נוספת ועל-כן, אני לא רואה צורך להרחיב עליהם.

משימות לטיפול עתידי ("פרוייקטים")

עד עכשיו הסברתי לכם על הדרך שלי להשתלט על ניירת שדורשת ממני טיפול מיידי. אבל מה עם אותן משימות, שאני רוצה לגשת אליהן מתישהו בעתיד הקרוב אך הן לא דחופות לטיפולי המהיר? לסוג כזה של משימות אני קוראת "פרוייקטים" והקציתי מגירה נפרדת רק להן. במגירה הזו שמתי קלסר עם חוצצים וכל חוצץ שייך ל"פרוייקט" אחר, שבו אני רוצה לטפל בעתיד. הפרוייקטים אשר מופיעים אצלי בקלסר:

- מקומות להתנדב בהם בעתיד- צירפתי כתבות על מקומות להתנדב, מספרי טלפון, אנשי קשר מתאימים וכו'.

- רעיונות לאירוח לקראת מסיבת יום הולדת שנתיים לדרור- צירפתי תמונות, טלפונים, שרטוטים ורשימת רעיונות.

- רעיונות לשימור זכרונות- צירפתי רשימות ותמונות של פרוייקטים יצירתיים שהייתי רוצה להכין בעתיד.

כל פרוייקט, עליי לקבוע טווח-זמן (למשל: את מסיבת יום הולדת שנתיים לדרור עליי להתחיל לתכנן לקראת נובמבר 2015). ברגע שקבעתי את מסגרת-הזמן שלרשותי, עליי ליצור משימות ותת-משימות, להכין כרטיסיות ולתזמן תזכורות. רק כך אוכל להתחיל ולסיים פרוייקטים עתידיים ולא להשאיר אותם "על הנייר".

לסיכום,

אם יש משהו שלמדתי בשנה החולפת הוא, שתכנון מוקדם והיערכות נכונה הם המפתח לחיים פרודוקטיביים. אני מקווה שנהניתם מההדרכה ואשמח לשמוע אם היא עזרה לכם, אפילו במעט, להשתלט על הניירת.

חג שבועות שמח!

רעות

#פרודוקטיביות #productivity #ניירת #מיוןמסמכים #סדר #מיון

367 views

כל התמונות, האיורים, הטקסטים והעיצובים שייכים לרעות דומיניץ (אלא אם נכתב אחרת) ואין לעשות בהם כל שימוש. עיצוב האתר: רעות דומיניץ. כל הזכויות שמורות 2020.