Search
  • רעות דומיניץ

פרוייקט חיים (Project Life)- פוסט היכרות


זהו פוסט ראשון בסדרת פוסטים שאני מאוד נרגשת סופסוף להתחיל.

"Project Life" הוא פרוייקט תיעוד נפלא, אליו התוודעתי לראשונה ב-2009. הרעיון שעומד מאחוריו, הוא תיעוד שבועי של החיים שלנו, מה עבר עלינו באותו שבוע, דברים חשובים שקרו, אנקדוטות קטנות וכו'. בקי היגינס (Becky Higgins), מי שהגתה והקימה את "Project Life", יצרה מערכת-מתפקדת-היטב: אלבומים, כרטיסיות מעוצבות, חומרי יצירה הכרחיים ועוד- כל אלו למעשה נועדו להקל עלינו, נשים ואימהות עסוקות, לתעד את חיינו שבוע-אחר-שבוע, בצורה שהיא יחסית קלה וכיפית. אתן מוזמנות להסתכל בסרטון המקסים שהיא יצרה, ששבה את לבי תוך רגע:

זה ידוע שיש לי אובססיה בכל מה שנוגע לתיעוד (רפרוף קל על קטגוריית "פרוייקטים" ותבינו על מה אני מדברת). אני מתעדת את חיי ביומנים, בתמונות, בסרטונים ובבלוגים. על-כן, "Project Life" הוא הפתרון המושלם עבורי, מכיוון שהוא משלב בין צילום, סקרפבוקינג (יצירה בנייר) וג'ורנלינג (כתיבה)- שלושת הדברים האהובים עליי בעולם כולו.

לפני כמה שנים, ניסיתי להתמיד במתודה של "Project Life", אבל לאחר תקופה, הפסקתי והתייאשתי. ההשקעה של להכין עיצוב בכל שבוע היתה השקעה רבה מדי- אפילו בשבילי, הבחורה שמשקיעה בהכל. לאחרונה, חזרתי לזה בכל הכוח, על-ידי כך שיצרתי לי מערכת-מתפקדת-משלי, אותה אני שמחה לשתף איתכן בפוסט הנוכחי (ובפוסטים העתידיים, שיופיעו כולם כאן באתר).

אז נתחיל?

"Project Life" מתמקד בראש ובראשונה בתמונות. אני לא מכירה אמא שלא מצלמת את הילד שלה, וגם אני חוטאת במנהג המגונה של לצלם את דרור ממאתיים זוויות שונות. הבעיה היא לא בכך שאנחנו צורכים המון מידע ויוצרים המון תוכן, זה אחד מהתוצרים של לחיות בעולם דיגיטלי ואני מקבלת את זה לחלוטין. הבעיה מתחילה כשאנחנו לא יודעים מה לעשות עם כל התוכן הזה ולבסוף, הוא צובר אבק במגירות ובקופסאות (במקרה הטוב) או נעלם בנבכי המחשב, מתויק תחת תיקיות ותת-תיקיות, שאליהן לעולם איננו מספיקות להגיע. ואז הילד גדל, ומתגייס לצבא, ומתחתן, ופתאום את קולטת, שעברו עשרים שנה והמטלה של "להכין אלבום לתינוק", שהיא כלל לא רלוונטית עוד, עדיין מעיקה עלייך. אז נכון, דרור אפילו לא בן שנה וחצי ויש זמן עד שהוא יתחתן, אבל מכיוון שאני בחורה של רשימות, כל עוד המטלה הזו מופיעה בפנקס שלי, היא נמצאת איפשהו במחשבה שלי- והדרך היחידה להעיף אותה משם היא להיות פרודוקטיבית ופשוט לעשות.

בפוסט הנוכחי, אתמקד בפן הטכני של ארגון החומרים בשביל "Project Life". ארגון נכון היווה עבורי את ההבדל בין לעשות ללא לעשות. ברגע שהכל נגיש ובהישג יד, הרצון ליצור גובר על הנטייה לעצלנות (ברוב המקרים); וכשהכל מונח בעגלת RASKOG מושלמת (שילוב מוצלח בין יופי לפרקטיות), לא צריך לשכנע- היד נשלפת מעצמה לקחת איזו חותמת ולהתחיל ליצור.

החלק העליון של העגלה הוא החלק השימושי ביותר עבורי, מבחינת הכנת הלייאואט (Layout) השבועי. יש בו חותמות עם תאריכים, דבק, טושים ועטים לג'ורנלינג, מעגל פינות (יש לי כמה סוגים), כרטיסיות חלקות, מדבקות, סכינים חלופיים לסילואט (מכשיר החיתוך) שלי, פאנץ' גדול לחירור תמונות\ כרטיסים בגודל 4 על 6 אינץ' ומחברת מעקב.

בחלק האמצעי של העגלה, אני מאחסנת את מדפסת התמונות של אפסון, כונן גיבוי נייד לכל התמונות וכמה כבלים חשובים.

בחלק התחתון של העגלה, אני מאחסנת כרטיסי זיכרון מסוגים שונים (Disc on Key, My Passport), מטען לסוללות של המצלמות, מטען נייד לאייפון, מתאם לכרטיסי זיכרון, מתאם חשמל למדפסת תמונות, טייפ רקורדר ומטען לסוללות שלו, כבלים חשובים נוספים וידיות למצלמות.

אלו הם הדברים ההכרחיים (עבורי), על-מנת שאוכל לשבת ולהכין את כפולת העמודים השבועית שלי. דברים נוספים שהם הכרחיים אך נמצאים בשולחן העבודה שלי ולא בעגלה הם: מספריים, וואשי טייפ, חותמות נוספות, דבק נוזלי ללא חומצה, מיסטים, דיו לחותמת ואטבים לממורביליה (מזכרות).

מימין לשמאל, מלמעלה למטה:

1) מדפסת תמונות Epson PictureMate Charm- קיבלתי במתנה מאיתי ליום ההולדת ואני פשוט מאוהבת בה. למעשה, המדפסת הזו היא שגרמה לי סופסוף לפתח את התמונות במקום להשאיר אותן במחשב. חשוב להבהיר: על נוחות משלמים. המדפסת עצמה לא מאוד יקרה, אבל הדפים והדיו של התמונות כן. מצד שני, גם הדלק שעולה להגיע לקניון, החניון שגובה כסף לפי שעה (והזמן שלוקח למצוא חניה!), ההמתנה לתמונות שיפותחו (שעה במקרה הטוב) והקפה שאת קונה כדי להעביר את הזמן- גם הם עולים כסף. מבחינתי, זה הבדל של שמיים וארץ. קל, נוח, והאיכות מצוינת. מבחינת תפעול המדפסת, צריך שתהיה הבנה בסיסית במחשבים ותו לא. ניתן להדפיס ע"י הכנסת כרטיס הזיכרון של המצלמה ישירות אל תוך המדפסת או מתוך המחשב. הגודל המקסימלי של התמונה הוא 4 על 6 אינץ', שהוא הגודל הסטנדרטי של תמונה. מה שנפלא במדפסת הזו, שהיא מדפיסה תמונה מלאה ולא משאירה שוליים לבנים (אני שונאת שוליים לבנים!). בנוסף, ניתן לבחור גדלים שונים לפי הצורך והפרוייקט. אם את רוצה להכין קולאז', למשל, את יכולה. התוכנה של המדפסת, אשר מגיעה בדיסק יחד עם המכשיר, היא קלה לתפעול ומאפשרת לך לבחור גדלים, צבעים, מסגרות וכו'. מכשיר נפלא, מומלץ מאוד!

2) מעגל פינות של Project Life- יש לי כמה סוגים, אבל אני אוהבת להשתמש בו. נוח, פשוט ועם עיצוב נקי. שימושי מאוד לעגל פינות של תמונות ושל כרטיסים.

3) תאריכון של Project Life- דרך קלה לתעד תאריך על כרטיסים. ניתן לתעד את היום, החודש והשנה מ-2006 ועד 2016. שימושי מאוד אם את מתחילה מנסה להשלים פערים ולתעד אחורה מבחינה כרונולוגית (עוד על "השלמת פערים" בפוסטים הבאים, יש למה לחכות!). התאמת התאריך לפי הגלגלת, לחיצה קלה על כרית הדיו ואת מוכנה להחתמה.

4) עטים לג'ורנלינג של Project Life- סט של 3 עטים בעובי שונה, לכתיבת המלל על הכרטיסים (ג'ורנלינג).

5) מיסטים עם ברק של Heidi Swapp- מיסטים עם ברק פנינתי בצבעי פסטל מקסימים. כיף להשתמש בהם לכרטיסים ולהתיז מזוויות שונות. החסרון העיקרי שלהם הוא, שהם מאוד מלכלכים ולא לחלוטין מתייבשים.

6) וואשי טייפ בצבעי פסטל- יש לי המון, למרות שאני בקושי משתמשת. מדי פעם, אני מקשטת את הכרטיסים בוואשי טייפ. תמיד טוב שיש בבית.

7) מספריים של טים הולץ- זוג מספריים חזק, עמיד, נוח לגזירה, בעל עמידות יוצאת דופן. מומלץ מאוד.

8) כרית דיו VersaFine של Tsukineko- ללא ספק, הדיו הכי טוב שיש לי. לוכד את הפרטים הקטנים. מתייבש במהירות.

9) חותמות אותיות של EK SUCCESS- מתוקות, קטנות, שימושיות מאוד. יש לי גם את הסט של האותיות הקטנות וגם של האותיות הגדולות. משתמשת בהן המון.

10) מחברת מעקב ל- Project Life- מחברת שעיצבתי, הדפסתי בבית-דפוס וכרכתי בעצמי. מהשבוע שנולד ועד לאחרונה, כתבתי בה באופן כמעט יומיומי. מחברת המעקב השבועית (Weekly Planner) עזרה לי בתיעוד השבוע שחלף עליי ועל משפחתי ובאמצעותה, היה זה קל יותר לגשת למלאכת יצירת הכפולות. השבוע קניתי את האפליקציה של Project Life ומאז אני מתעדת את השבוע באמצעותה (ראו הסבר בסעיף 15).

11) עט Ecco Pigment של Faber Castell- אהובי משכבר הימים. עט דק, נפלא לכתיבה ולאיורים.אני משתמשת במספר 0.1.

12) תאריכון של Amy Tangerine- חותמת תאריכון חמודה, שמאפשרת שילוב קישוטים מאוירים עם תאריכים. מ-2012 עד 2023. שימושית וכיפית.

13) כרטיסיות של (Project Life (Rain Edition- כרטיסיות עם טקסטורה עדינה. לי אישית קצת קשה לכתוב עליהן, אבל הן מצוינות ככרטיסיות בסיס, שעליהן ניתן להוסיף קישוטים (embellishments) ומלל (Journaling).

14) תאריכון של Dear Lizzy- חותמת תאריכון של הקראפטרית האהובה עליי, אליזבת קרטצ'נר, הלוא היא Dear Lizzy. החותמת מכסה יום, חודש ושנה מ-2007 ועד 2018, בשילוב עם איורים ומשפטים חמודים, כמו שרק ליזי יודעת.

15) אייפון 5s של אפל- אני משתמשת בו (מלבד טלפון והודעות) לצילום תמונות כשאני בחוץ. אין לי הרבה אפליקציות; אני משתמשת בעיקר באפליקציה של וואטסאפ, אינסטגרם ופינטרסט.

האפליקציה החדשה שקניתי, Project Life App, נפלאה בעיניי. בכל יום, כשטקס השינה של דרור תם, אני מכינה בזריזות את הלייאאוט (Layout) היומי: בוחרת את התמונות המייצגות של היום, כותבת בכמה משפטים מה קרה במהלך היום, מה דרור עשה ואמר וכמה אנקדוטות קטנות וחמודות (שמצחיקות רק אותי). את הלייאאוט אני שומרת כתמונה ובסוף השבוע, כשאני ניגשת להכנת הכפולה השבועית באלבום, אני נעזרת בתמונות של כל השבוע כדי להכין את העיצוב לאלבום ולכתוב את המלל. ניתן גם לשתף את מי שתרצו בלייאואט המוכן. האפליקציה מאפשרת לך לשלוח את התוצרים שהכנתם דרך אי-מייל, הודעה, וואטסאפ, פינטרסט, פייסבוק, אינסטגרם ו- I-Cloud.

16) טייפ רקורדר Voice Tracer של Philips- קניתי אותו כשהייתי סטודנטית לאמנות והקלטתי את השיעורים. היום אני משתמשת בו להקליט את הצחוק של דרור וכלמיני קשקושים שהוא אוהב לומר.

17) מטען לאייפון- להטענת הסוללה ולהעברת תמונות למחשב. כל הזמן איתי.

18) מדבקות מילים קטנות של My Mind's Eye- נמכרות בנפרד (כ-7 שקלים ליחידה). יש בו משפטי השראה מתוקים כמו "You can be anything you want to be" ו- "Perfect just the way you are" ואני אוהבת להשתמש בהן גם בעיצוב אלבומים.

19) דבק נוזלי Tacky Glue ללא חומצה של Aleene's- דבק מצוין לסקרפבוקינג, חזק ועמיד. עצם היותו ללא חומצה מבטיח שהתמונות והכרטיסיות לא יצהיבו עם השנים. אני משתמשת בו להדביק את הקישוטים לכרטיסיות.

20) כרטיסיות של (Project Life (Blush Edition- כרטיסיות בצבע פסטל, עם טקסטורה עדינה.

21) פאנץ' גדול של We R Memory Keepers- פאנץ' ליצירת כרטיס 4'' על 6'' עם פינות מעוגלות, שנחשב בעיניי לסוג של אכזבה. הוא גדול, כבד מאוד ויקר. ועם זאת, לא תמיד "עושה את העבודה". לא הפאנץ' הכי 'ידידותי למשתמש' שיש לי באוסף, אבל אני משתמשת בו ל- Project Life די בקביעות.

22) קורא כרטיסי זיכרון למחשב של Kingston- איתי בכל מקום. קל, קומפקטי, נוח לשימוש. חובה לכל מי שמצלם במצלמות 'רגילות' (לא מצלמות טלפון).

23) מצלמת וידיאו Panasonic- כשקנינו אותה, לפני שנה וקצת, איתי חשב שהיא סתם תעלה אבק על המדף. בפועל, אני מצלמת איתה בכל יום. השאיפה שלי השנה להתחיל גם לערוך את הסרטונים שאני מצלמת. מצלמה קטנה אך איכותית. כיף לצלם איתה. אני כמעט ולא מצלמת סרטונים באייפון מאז שיש לי אותה. ההבדל באיכות הוא מורגש. כך גם עם מצלמת הסטילס שלי (שנעדרת מהצילום מכיוון שאיתה צילמתי את התמונה) :)

24) כונן גיבוי נייד Passport של Western Digital- העיצוב הנקי, הנוחות של לקחת אותו לכל מקום, השקט בלב כשאני יודעת שהתמונות שלי מגובות- האם צריך להוסיף עוד? בעיניי חובה לכל מי שאוהב לצלם.

25) מטען לסוללה של מצלמת Canon- לא זזה בלעדיו ודואגת שהסוללה של מצלמת הסטילס שלי תמיד תהיה טעונה. חשוב!

26) כונן נייד של SanDisk- אני מכורה לכוננים ניידים (יש לי מלא!) והם תמיד מלאים עד אפס מקום. מחלה.

27) אטבי נייר בצורת סנאי של Midori- מתוק ובלתי-ניתן לעמוד בפניו! אני משתמשת בו לאגד ממורביליה אקטואלית חשובה (לאותו השבוע). את יתר המזכרות אני שמה במגירה מיוחדת.

בנוסף לעגלת Project Life הניידת שלי, אני מאחסנת בקופסה קשיחה את האלבום והשמרדפים שלי. האלבום הוא אלבום טבעות גדול (D-Ring) מסדרת המוצרים Jade Edition של בקי. הצבע הירוק הוא יפה ומלא-חיים והאיכות של האלבום מצוינת. זה חשוב מאוד, מכיוון שפותחים וסוגרים את האלבום אינספור פעמים ועמידות החומר היא הכרחית. לא זול, אבל יש תמורה למחיר.

השמרדפים בנויים מכיסים בגדלים שונים, לתוכם ניתן להכניס את התמונות והכרטיסים המעוצבים. יש מגוון גדול של עיצובים, אבל אני הכי אוהבת את Design A. הכי פרקטי, הכי פשוט, הכי יפה.

ניתן לקנות חבילה גדולה של שמרדפים, אשר מכילה סוגים שונים של עיצובים. בעיניי זה מומלץ, כדי להתנסות בלייאאוטים שונים ולמצוא את הסגנון שבו את הכי אוהבת לעצב.

מלבד תמונות, אלבומים ושמרדפים, כרטיסים מעוצבים הם, בעיניי, הכרחיים ל- Project Life. מלבד הערך הוויזואלי שלהם, הם מאפשרים לך להכניס מלל קצר אודות השבוע שחלף וזה חשוב ומשמעותי במיוחד בפרוייקט תיעוד כמו זה. מבחינת הכרטיסים, יש שלוש אופציות:

א) לקנות כרטיסים מעוצבים מוכנים (יש המון מהדורות וכל אחת יפה יותר מקודמה!). כמו למשל המהדורה הזו, שעליה אחראית Dear Lizzy. שלמות! היתרון באופציה הזו היא, שאת מקבלת המון כרטיסים בערכה (Core Kit) אחת וכל מה שאת צריכה לעשות הוא להוציא עט, לכתוב את המלל שאת רוצה, ולהכניס אל תוך הכיס המתאים. זהו! החסרון: ערכה קטנה עולה כ- 15 דולר, בעוד שערכה גדולה עולה כפול, בין 28-32 דולר. בכל ערכה, יש שני סוגים של כרטיסים, בגדלים שונים (3'' על 4'' או 4'' על 6'') והאיורים (כמעט תמיד) צבעוניים, כיפיים ומלאי-השראה.

ב) להדפיס כרטיסים מוכנים- יש המון בלוגים, שמציעים בחינם עיצובים מוכנים להדפסה. ניתן למצוא אותם די בקלות בפינטרסט תחת Project Life Freebies או Project Life Printables. בחרו את העיצוב שאהבתן, הדפיסו אותו, גזרו את השוליים באמצעות סכין יפנית וסרגל מתכת (על משטח מתרפא) והכניסו את הכרטיס המוכן לכיס. קל, פשוט ובחינם.

ג) להכין כרטיסים בעצמך- זו הדרך שבה אני נוקטת והיא, למעשה, הדרך הכי מורכבת מבין השלוש. להכין עיצובים מקוריים משלך לכל שבוע, מצריך ממך להיות יצירתית, לחדש וליצור כל הזמן. יש שני סוגים של סקרפבוקינג במקרה של Project Life: דיגיטלי וקלאסי:

דיגיטלי- בכל שבוע, אני מעצבת ומאיירת את הכרטיסים עם תוכנת האילוסטרייטור של אדובי ונעזרת בוואקום שלי (לוח ועט דיגיטליים), שעושה את החיים שלי להרבה יותר קלים. לאחר שסיימתי לעצב, אני מדפיסה את הכרטיסים על גבי נייר איכותי (או בבית דפוס או במדפסת הביתית, תלוי בעומס שיש לי באותו השבוע), חותכת באמצעות הטרימר האהוב עליי ומכניסה לכיס המתאים. זה המון עבודה, אני מודה, אבל זה מאפשר לי להתאים את הכרטיסים לשבוע שעובר עליי בצורה מושלמת. מכיוון שאין בעברית הרבה גופנים (פונטים) יפים ובחינם, קניתי חבילת פונטים דרך פונטביט ואני משתמשת בהם לכתיבת כותרות, ג'ורנלינג ועוד. ממש ממש לא חובה.

קלאסי- הסקרפבוק הישן והטוב: להכין כרטיסי-בסיס, להחתים עם חותמות וכריות דיו, להוסיף קישוטים ומדבקות והשמיים הם הגבול...

בסדרת הפוסטים הזו, תוכלו למצוא (בעתיד הקרוב) כפולות-עמודים שבועיות מהאלבום הפרטי שלי; הדרכות מצולמות על יצירת כרטיסים; הסברים ותבניות מוכנות (טמפלטים) ליצירת קישוטי נייר, טיפים לצילום ולעריכת תמונות, טיפים לארגון תמונות ולשמירת ממורביליה ועוד המון המון דברים טובים. את כל אלו תוכלו למצוא כאן או להגיע עצמאית דרך פרוייקטים >> Project Life.

נו, מה אתם אומרים? התאהבתם כבר ב- Project Life?

אם לא, אל דאגה; זה רק עניין של זמן עד שתתמכרו כמוני.

שלכם,

רעות

#projectlife #scrapbooking #photography #family #memorykeeping #תיעוד #משפחה #פרוייקטחיים #keepsakes #documenting #productivity #memorabilia #יצירה

0 views

כל התמונות, האיורים, הטקסטים והעיצובים שייכים לרעות דומיניץ (אלא אם נכתב אחרת) ואין לעשות בהם כל שימוש. עיצוב האתר: רעות דומיניץ. כל הזכויות שמורות 2020.